מלכים א יג:ו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים חַל־נָ֞א אֶת־פְּנֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדִ֔י וְתָשֹׁ֥ב יָדִ֖י אֵלָ֑י וַיְחַ֤ל אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתָּ֤שָׁב יַד־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלָ֔יו וַתְּהִ֖י כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃

רש"י

אֱלֹהֶיךָ. וְלֹא אֱלֹהַי, עֲדַיִן עוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ויען המלך ויאמר ירבעם א"ל זה כדמות תשובה, ענה ואמר המופת שנתת וכן יבושת היד אינו מכריע עדיין, עד שתראה שתוכל לעשות דבר והפוכו שתתרפא היד, וגם שרצה לראות אם יש לו תקנה בתשובה שאם יוכל לרפאות בתפלתו חולי גופו יאמין שתועיל תפלת הנביא לרפאות גם חולי נפשו ולהחזירו בתשובה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ותשוב. רצה לומר: שאוכל להשיב ידי:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה. עוֹמֵד וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
שאל רבBookmarkShareCopy